<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תשמ"ב</h1>
<h2>דף יז:</h2>
נשאל לרבינו על נכסים שהפקיד גר לישר' למחצה ולשליש. והיה רבו. וחלה והחזיק ומתוך קנאת איש רעהו אמ' לו צו כי מת אתה ולא תחיה. ויען מה אצוה אם לא מרשות רבי. ובדקוהו כמה פעמים והשיב על הן הן ועל לאו לאו. באחרונה אמרו לו אמור על נכסיי ירשם גר פלוני ואומ' עליו שהוא בן אחותו. וזה וזה הורתן שלא בקדושה ואין כאן רוח חכמי' נוחה הימנו. אמ' (לו) [להם] כן אני רוצה. ואמר משום ירושה בין בתחילה בין באמצע בין בסוף. שכן פירשו לו העומדים לשם. וכאשר ראה הנפקד שהיה הגר רוצה לצוות וילך בבית אחת הנה ואחת הנה. וכששמע (אחיו) [אחי] שאמר משום ירושה אז הלך שם ושמע (כשפירש) [בפירוש] שאמ' פלוני הגר יירש כל נכסיי וכן מעידין כל העומדין שם.
